יקב רקנאטי - דיוק שמצליח להחזיק היקף

יש משהו כמעט פרדוקסלי ביקב שמייצר היום כמיליון וחצי בקבוקים בשנה - ובכל זאת מדבר בשפה של כרם, של חלקה, של החלטות קטנות. ביקב רקנאטי מצאתי בדיוק את המתח היפה הזה בין היקף לדיוק; בין יכולות ייצור מרשימות וטכנולוגיה מתקדמת, לבין חתירה עקבית לביטוי מקומי, ים-תיכוני, כזה שמבקש לספר סיפור של אדמה ולא רק של מותג.

מהחלום אל הגליל

יקב רקנאטי הוקם בשנת 2000 על ידי לני רקנאטי ואורי שקד, מתוך חזון להפיק יין ישראלי איכותי ומקורי, כזה שמביט החוצה לעולם, אבל לא מתנתק מהמקום בו הוא נטוע.

במהלך השנים היקב עבר דרך מעניינת: מחקר זנים קלאסיים, מעבר חד יותר לחשיבה ים-תיכונית, וגם פריצות דרך עם זנים מקומיים כמו מראווי.

את העשייה הייננית הוביל ב-20 השנה האחרונות קובי ארביב, שצמח בתוכו לאורך השנים. בשנת 2017 התמנה קובי ליינן הראשי של היקב, ועד היום עשה שם דרך נפלאה ויינות מיוחדים.

הבית החדש (יחסית) של היקב, בדלתון שבלב הגליל העליון, מייצג גם הוא את הקו של היקב: מקום מוקפד, נקי, ועם זאת מזמין, ביתי ולא מתאמץ. מקום שנותן ליין מקום לדבר.

טעימה מופלאה

התיישבתי עם אפי כוץ, הסומלייה ומנהל מרכז המבקרים ועם נחמן בן-עטר שקפץ מהיקב הסמוך, וביחד טעמנו 5 יינות לבנים ו-4 אדומים, טעימה שהיוותה הצצה מקסימה לרוחב המנעד של היקב - גם יינות עם חבית ושמרים, גם כאלה שמעדיפים להיות שקטים יותר, וגם אדומים עם יותר נוכחות ועץ.

הלבנים

השוואת שנין בלאן

🥂 שנין בלאן תל פארס 2025 (בציר ראשון, גפנים צעירות) - שנין שעבר תסיסה מלולקטית חלקית ובסה"כ 9 חודשי חבית. יש בו תחושה של התחלה - פרי רענן, שלד ברור וחבית שמלטפת ולא משתלטת. יין שהרגיש לי שקצת חסר לו גוף עדיין, אבל זה הגיוני כי זה רק בציר ראשון וגפנים מאוד צעירות. הוא מסקרן אותי במיוחד כי הוא "הפרק הראשון" של הכרם הזה, ויהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי ההתפתחות.

🥂 שנין בלאן זיקית 2022 - 10 חודשי חבית. עגול יותר, אלגנטי, פחות מאופק וסגור, עם יותר גוף. מרקם נעים יותר, ארומה רחבה יותר, ותחושה של יין שכבר יודע בדיוק מי הוא.

מסקנת הטעימה: אותו זן - שני מצבי רוח.

🥂 סוביניון בלאן כרם אודם 2022 - יין שעבר 10-12 חודשי חבית, תסיסה והתיישנות על השמרים, בחביות סיגר.יש גוף - בלי לקטיות. נגיעה טרופית קרה, משחק יפה של שמרים, וחיבור מצוין בין רעננות למרקם. מקסים.

🥂 שרדונה 2022 - שנה וחצי בחביות גדולות. העץ מורגש באף - בפה הרבה פחות. פרי ירוק, נגיעת פירות גלעיניים ורמז דק לדבש. מינרליות מקסימה ומורכבות. שרדונה מאוזן ומדויק שאהבתי מאוד.

🥂 סוביניון בלאן כרמי גליל 2024 - כאן הסגנון הולך יותר לכיוון ניו זילנד - טרופי, רענן, עם משחק שמרים שנותן עוד שכבה. מתאים לאוהבי הסגנון היותר קל, פירותי וטרופי ופחות מורכב.

🥂 רוסאן-מרסאן 2022 - יין נעים, ללא ארומות חזקות ומאופק מאוד בפה. לי אישית הוא הרגיש קצת אנמי, כאילו חסרה שכבה של שמרים או חבית שתיתן עוד עומק.

האדומים

🍷 ביתוני 2022 - יין של הרבה פרי אדום, עם קצת תבלינים ים תיכוניים. עבורי קצת רגוע מדיי, כמעט בלי טאנין. זאת כנראה גם הסיבה שהרבה אנשים אוהבים אותו - כי הוא מרגיש קצת כמו מיץ נעים שאפשר לשתות בקלות. בעיניי יש לו חן מסוים וכדאי לטעום, הוא פשוט לא מה שאני מחפשת כשבא לי אדום.

🍷 קריניאן גפנים צעירות 2024 - פרי אדום חי ובועט: תות שדה, יער רענן וקצת פרחוניות, עם תבלינים עדינים ברקע. יין קליל יחסית, עסיסי ונקי, עם טאנינים שמגיעים מהקליפה בלבד ונותנים מסגרת נעימה בלי להכביד. אדום להגיש קר שאפשר גם לא להגיש קר :).

🍷 טרילוג'י 2022 - כאן כבר יש נוכחות: הרבה עץ, טאנינים שאני אוהבת, אבל הפטיט סירה השתלט לי מעט. מרוכז ועשיר, עם מרירות קלה בסיומת שקצת מציקה לי - ועדיין, לגמרי מבינה למה אנשים עפים עליו.

🍷 ספיישל רזרב 2022 - צבע רענן, פרי טרי, והרבה עץ - אבל באלגנטיות. לי אישית הוא הרגיש קצת מאופק מדי, קצת רזה ביחס למה שאני אוהבת, אבל אין ספק שיש כאן עשייה ייננית מדויקת הוא יין איכותי, מאוזן ועשוי היטב.

הסדרות - רגע סדר בתוך השפע

ביקב רקנאטי יש היררכיה רחבה של סדרות - החל מיינות נגישים יותר לכיס ולפה כמו יונתן ויסמין, דרך כרמי הגליל, Fresh ו-By the Glass הקצת יותר מורכבים, ועד יינות הדגל: כרם יחידני, ספיישל רזרב ו-Atelier - המורכבים יותר, עם יותר ייחודיות ונוכחות.

אין ספק שיש כאן ניסיון אמיתי לדבר בכמה שפות, לכמה קהלים - ועדיין לשמור קו מאפיין: יינות איכותיים, מדויקים ואלגנטיים, שמיוצרים מחומרי גלם איכותיים ומתוך מחשבה עמוקה ואהבה.

אירוח מקסים ושאלת מה הלאה

בסוף, מעבר ליין - יש את האנשים ואת החוויה כולה, וכאן לדעתי, הציון גבוה במיוחד. אפי כוץ וכל צוות היקב מארחים בסבלנות ובמקצועיות, פלטת הגבינות עשירה, כיפית ובמחיר נגיש, שזה בעיניי פלוס גדול במרכז מבקרים, והנוף... אין מילים כדי לתאר. חוויית ביקור מקסימה ומיוחדת במינה, שמאוד כדאי לחוות, ולא רק פעם אחת.

ולגבי העתיד: אחרי 20 בצירים ביקב, היינן קובי ארביב עוזב. מי שצפוי להיכנס לנעליו הוא היינן מאירם הראל, שב-20 השנה האחרונות היה היינן של יקב אמפורה. מסקרן מאוד לעקוב ולראות לאן מאירם ייקח את הקו היינני של רקנאטי. האם ישמור על הקו שאפיין את היקב עד היום, או אולי דווקא יביא איתו משהו חדש. נמשיך לעקוב, ובלי נדר - אסקר בהמשך.

לחיים! 🍷🥂