כוס יין עם זאב דוניה
שיחה עם היינן של יקב סוסון ים על חוסר העקביות כדרך ועל יין כמחשבה. שיחה שנשארת הרבה אחרי שהכוס מתרוקנת.
"הדבר היחיד שעקבי ביקב סוסון ים הוא חוסר העקביות"
זאב דוניה אומר את זה בפשטות, כמעט בלי להטעים את המשפט, אבל מי שמכיר את היינות של יקב סוסון ים יודע – זו לא אמירה שנזרקה לאוויר. זו תמצית של דרך. זאב דוניה מעולם לא ניסה לייצר יין "נכון", "מצליח" או "כזה שכולם אוהבים".
הוא גם לא ניסה לייצר יין עקבי.
הוא ניסה - ועדיין מנסה – לייצר יין נאמן. לענבים, למקום, ולרגע.
מהקולנוע לכרם - יצירה טוטאלית
לפני שהיה יינן, זאב היה איש קולנוע. במאי, מורה, יוצר. המעבר ליין לא היה שינוי כיוון - אלא המשך טבעי של אותה תפיסה יצירתית:
Independent Film-making, במובן העמוק של המילה.
אדם אחד שמרכז בידיו כמעט את כל ההחלטות, לא מתוך אגו - אלא מתוך אחריות.
בלי פשרות, בלי ועדות, ובלי צורך לרצות.
"אני משרת את הענבים", הוא אומר -
והמשפט הזה מסביר הרבה יותר מכל מניפסט יינני.
הכרם כנקודת מוצא, לא כאמצעי
הכרמים של סוסון ים ניטעו במושב בר גיורא, בגובה של כ־700 מטר, והם אורגניים מיום נטיעתם בשנת 2000.
לא כהצהרה שיווקית, אלא כדרך עבודה.
נטיעה בצפיפות חריגה - 550 גפנים לדונם, נטיעה שיוצרת תחרות, עקה, ויבולים נמוכים במיוחד.
הענבים קטנים, מרוכזים, עם יחס קליפה־נוזל גבוה, ועם אופי ברור.
הכרם, מבחינת דוניה, הוא לא חומר גלם שצריך "לתקן" -
אלא שותף ליצירה.
שמרי בר והוויתור על שליטה
בשנת 2017 התחיל דוניה ניסוי - תסיסה של שנין בלאן בשמרי בר בלבד.
בלי רשת ביטחון, בלי שמרים מתורבתים, ובלי ניסיון "לכוון" את היין.
הניסוי הצליח - והפך לדרך.
בהמשך חזר על כך גם בזנים אדומים, ובצירי 2022 והלאה מותססים כל יינות היקב בשמרי בר בלבד.
"אין היגיון לנסות לבטא מקום", הוא אומר, ויש שיגידו - בצדק,
"ולהשתמש בשמרים שמקורם בכלל בבורדו או בפיימונטה".
זהו, מבחינתו, ויתור מודע על שליטה - אבל גם אמירה ברורה על זהות.
היינות בכוס
🥂 Balzac 2024 - בלזק 2024 הוא בלנד לבן של סוביניון בלאן, שנין בלאן ורוסאן. שלושה זנים, שלוש שפות, בלי ניסיון לאחד אותן לכדי זהות אחת ברורה. יש כאן רעננות מאופקת, עומק, מרקם ומתח פנימי. לא סוביניון קלאסי, לא שנין מזוהה, ולא רוסאן מוביל, אלא יין מקסים שמסרב להיצמד להגדרה.
🥂 Wild Chenin 2023 - אם יש יין שמזקק את הפילוסופיה של סוסון ים - זה השנין. זה לא הג'יימס, זה הפראי. יש כאן תסיסה פראית עם שמרי הבר בלבד, בלי מסכות. פרי לבן, תפוח, הדרים, חומצה חיה ומרקם גירי כמעט. יין שמדבר בשקט - אבל אומר המון.
🥂 Sauvignon Blanc Single Barrel 2023 - סוביניון בלאן שעבר תסיסה ויישון בחבית, והזן עדיין נוכח וברור בכוס. החבית ממסכת אותו לטובה - מרככת, מעגלת ומעמיקה. המרקם מעט שמנוני, כזה שכבר עכשיו מרגיש עשיר, ובעתיד יתפתח לדבשיות עדינה ומורכבת. יין מאוד מיוחד, שמבקש זמן.
🥂 Roussanne Single Barell 2023 - רוסאן זני, שעבר חבית וזה מורגש מאוד ורק מוסיף לו המון עומק ומורכבות.
יש כאן פרי צהוב, נגיעה דבשית, מרקם עגול אך לא כבד, וחומצה שמחזיקה הכל במקום. רוסאן מופלא שגורם לך לחשוב.
🍷 Grenache Wild 2022 - גרנאש בתסיסת שמרי בר, לא מסונן, שמרגיש חי ותנועתי. יש כאן פרי אדום, תיבול ים־תיכוני, נגיעה עשבית ואדמתית והרבה אנרגיה. זה יין מיוחד שצריך רגע להתרגל אליו, ואז מתאהבים.
🍷 Antoine 2023 - בלנד אדום שמשתנה משנה לשנה - וגם כאן אין נוסחה קבועה. פרי כהה, תיבול, עומק, אבל גם רוך. יין שמרגיש לא מהונדס, לא מלוטש מדיי, אלא אנושי.
יין כאמנות, יין כפילוסופיה
זאב דוניה הוא לא רק יינן.
הוא אמן, והוא פילוסוף.
היינות שלו לא מנסים להיות יפים בכל מחיר, ולא מחפשים קונצנזוס. הם מבקשים הקשבה, סבלנות, ונכונות לפגוש משהו שלא תמיד מתיישר לפי הציפיות שלנו. ובתוך כל זה יש גם את הסיפור, את היצירה שמעבר: אירוח פתוח, שיח עמוק, ושיחה שממשיכה הרבה אחרי שהכוס מתרוקנת.
תודה על זה ובעיקר על נקודה חשובה למחשבה, והיא, כדבריו:
"יין, כמו יצירה טובה, לא חייב להיות עקבי -
הוא חייב להיות אמיתי".
לחיים!🍷
