בורדו - צרפת

מי את בעצם, בורדו? 🍇

בורדו – שם שמזכיר יוקרה, עושר וטעמים עמוקים – היא לא רק עיר בצרפת, אלא מחוז שלם בדרום-מערב המדינה, עם למעלה מ‏‏120,000 דונם של כרמים, מעל 8,500 יצרנים, וכ‏‏-700 מיליון בקבוקים בשנה. מדובר באזור היין הגדול והמשפיע ביותר בצרפת, ואחד מהמרכזיים בעולם.

מכאן יוצאים יינות אדומים, לבנים, מבעבעים, מתוקים ואפילו רוזה. אבל רובם המכריע – אדומים, המבוססים על בלנדים של קברנה סוביניון, מרלו ולעיתים גם קברנה פרנק, פטי ורדו או מלבק.
 

מה שהפך את בורדו למה שהיא – הוא גם המיקום וגם המסחר. בזכות שני נהרות (הגארון והדורדון), נוצרו תנאי גידול מושלמים ונתיבי שיט שהביאו את היינות שלה עד לאנגליה והולנד כבר במאה ה-12. מכאן, הדרך לכיבוש העולם הייתה קצרה.

אבל - למרות כל המסורת וההיסטוריה - בורדו של היום שונה מהבורדו של פעם: יותר נגישה, יותר פתוחה, יותר מגוונת.
 

מסחר שהפך את בורדו למה שהיא היום 🪙

היין הגיע לבורדו עם הרומאים במאה ה‏-‏1 לספירה. אבל עיקר הפיתוח הגיע הרבה אחר כך: במאה ה‏-‏12, כאשר אליאנור מאקוויטניה נישאה להנרי השני מלך אנגליה, והאזור הפך למרכז האספקה של יין עבור האימפריה הבריטית.
 

במאה ה‏-‏17 ניקזו סוחרים הולנדים את אדמות הביצה של מדוק, מה שאפשר לשתול גפנים באדמות חצץ שעד אז לא היו ראויות. במאה ה‏-‏19 הפך הקברנה סוביניון לזן הדגל של הגדה השמאלית, והפילוקסרה השמידה כמעט כל כרם – עד שניצלו בעזרת ריבוד גפנים על כנות אמריקאיות.

גדה שמאלית מול ימנית. מאיזה צד את/ה שותה? 🍇

בבורדו לא שואלים רק מה אתה שותה – אלא גם מאיזו גדה. כן, ממש כמו נהר – כי האזור מחולק לפי שני נהרות: הגארון והדורדון, שמתחברים למוצא אחד

ה"גירונד" – אבל מחלקים את עולם היין לשניים.
 

הגדה השמאלית:

כאן מככב קברנה סוביניון, על קרקעות חצץ שמנקזות מים היטב – מה שמעניק ליינות מבנה, עוצמה ויכולת יישון מרשימה.

- מדוק והו-מדוק / Médoc & Haut-Médoc – חצי האי של מדוק כולל אפלסיונים מוכרים: מרגו, פויאק, סן-ז'וליאן, סן-אסטף ועוד.

- גראב ופסאק לאוגנן / Graves & Pessac-Léognan – דרומית לעיר בורדו, שם נמצא שאטו הו-בריון המפורסם, ומייצרים גם יינות לבנים נהדרים.

הגדה הימנית:

כאן האדמה עשירה יותר בחימר, והמרלו שולט. היינות רכים יותר, עגולים ונגישים.

- סנט אמיליון / Saint-Émilion – עיירה עתיקה ואתר מורשת עולמית, עם דירוג עצמאי שמתעדכן.

- פומרול / Pomerol – תת אזור שאין לו דירוג רשמי, אך יינות כמו Pétrus הם מהיקרים בעולם.
 

בין הגדות – אזורי ביניים ששווה להכיר:

Entre-Deux-Mers – "בין שני הימים", בין הנהרות גארון ודורדון. בעיקר יינות לבנים יבשים.

Sauternes & Barsac – מתוקים שמיוצרים מענבים שנפגעו בבוטריטיס ("הריקבון האציל").

Côtes de Bordeaux, Blaye, Bourg – אזורים מפתיעים במחירים נגישים.

לאט לאט צצים גם יותר יינות רוזה, מבעבעים וטבעיים, שמנסים, ולפעמים גם מצליחים - להוציא את בורדו מהקופסה.

אם תשאלו אותי – אני דווקא מהצד של השמאל. אוהבת יינות עם נוכחות, טאנין ומבנה. למזלי, בבורדו יש מקום גם למי שמעדיף את יינות הימין,
וגם למי שמתמסר לשמאל 🍷
 

הקלסיפיקציה של 1855 – הדירוג ששינה את בורדו לנצח 🍇

אי אפשר לדבר על בורדו בלי להזכיר את דירוג 1855 – רשימה אחת, היסטורית, שעד היום משפיעה על התפיסה (והמחיר) של היינות הגדולים מהאזור.

הכול התחיל כחלק מההכנות לתערוכה העולמית בפריז בשנת 1855, הורה נפוליאון השלישי על יצירת דירוג רשמי של יינות בורדו. סוחרי יין מדרגו את יקבי מדוק (ועוד יקב אחד מגראב – שאטו הו-בריון) על בסיס מחירי היין בשוק לאורך השנים – מתוך הנחה שהמחיר משקף איכות.

הם חולקו לחמש דרגות איכות – Crus Classés – כשהגבוהה ביותר היא Premier Cru והאחרונה היא Cinquième Cru.

התוצאה: רשימה של 58 יקבים שבעקבות פיצול גדלה ל-61 יקבים מהגדה השמאלית (בעיקר מאזור מדוק, בתוספת יקב אחד מגראב), מחולקים ל-5 דרגות. ברמה הראשונה, Premier Cru Classé, הנחשבת ביותר, נמצאים חמישה יקבים בלבד, והם: 

- שאטו לאפיט רוטשילד / Château Lafite Rothschild (פויאק)

- שאטו לטור / Château Latour (פויאק)

- שאטו מרגו / Château Margaux (מרגו)

- שאטו הו-בריון / Château Haut-Brion (פֶּסָאק, אזור גראב)

- שאטו מוטון רוטשילד / Château Mouton Rothschild (פויאק) - שודרג ב-1973, כמעט 120 שנה לאחר הדירוג המקורי

 

ומה עם הגדה הימנית? היא לא נכללה כלל – ולכן סנט אמיליון יצרה דירוג עצמאי שמתעדכן כל עשור (בערך). פומרול, לעומתה, מעולם לא אימצה דירוג רשמי, אך כוללת את אחד היינות היקרים בעולם – פטרוס.
 

מאז נוספו גם דירוגים אחרים – כמו Cru Bourgeois, עבור יקבים שלא נכנסו לרשימה ההיסטורית, ודירוגים ליינות קינוח מאזורים כמו Sauternes.
 

האם הדירוג הזה עדיין רלוונטי? שאלה טובה. הדירוג הזה הוא בוודאי מיתולוגי – ויש לו משקל תדמיתי אדיר. אבל - הוא לא בהכרח אומר שדווקא יין של יקב שנמצא ברשימה יהיה היין הכי טוב בשבילך. לפעמים דווקא יקב מחוץ לרשימה ייתן חוויה הרבה יותר מרגשת - במחיר הרבה יותר שפוי.
 

זני ענבים: מסורת על משולבת בקדמה 🍇

כמו בכל אפלסיון מוגדר בעולם היין, גם בבורדו קיימת רגולציה ברורה ומוקפדת. על היקבים לעמוד בכללים נוקשים, בהם איסור על השקיית הכרמים, מגבלות על תפוקה לדונם, ושימוש בזני ענבים מותרים בלבד – המוגדרים ומפוקחים ברמה האזורית. במסגרת רגולציה זו, אלה הזנים המותרים לשימוש ביינות בורדו:

🍷 אדומים קלאסיים:

מרלו, קברנה סוביניון, קברנה פרנק, פטי ורדו, מלבק, קרמנר.

🍷 אדומים חדשים (מאושרים מ-2019):

מרסלן, טוריגה נסיונל, קסטטס, ארינארנואה.

🥂 לבנים קלאסיים:

סוביניון בלאן, סמיון, מוסקדל, סוביניון גרי, אוגני בלאן, קולומברד, מרלו בלאן (נדיר ביותר).

🥂 לבנים חדשים:

אלבריניו, פטיט מנסן, ליליורילה.

ברוב המקרים יינות בורדו מיוצרים כבלנדים – מה שמעניק ליינות איזון, מורכבות ויכולת יישון.
 

למה דווקא עכשיו? – על בורדו החדשה שמתעוררת 🍇

יש אנשים שעבורם יין בורדולזי נתפס כיין "כבד", יקר, סגור ומרוחק – ואפשר להבין למה. לעומתם, יש חובבי בורדו מושבעים שאוספים יינות בורדו, מיישנים אותם לאורך השנים, מדברים וכותבים עליהם הרבה ובאופן כללי - נהנים (כמעט) מכל בקבוק שהם פותחים. כמו כן חשוב לציין, כי בשנים האחרונות יש מגמה של שינוי בכל שוק היין העולמי, מגמה שלא פוסחת על בורדו וכוללת שילוב של טכנולוגיות מתקדמות עם אלה המסורתיות, שינוי חלקי של הבלנדים המסורתיים ובאופן כללי עידון של היינות. 
 

לאור העובדה שאני, באופן עקרוני, נמניתי עם חובבי היינות הבורדולזיים אבל לאחרונה מוצאת את עצמי מעדיפה יינות יותר מעודנים - החלטתי לצאת ולבדוק את זה בעצמי.

במהלך כשבוע ימים ביקרתי בכמה מהשאטואים הגדולים והמוערכים ביותר בבורדו. הסתובבתי בין חביות חדשות ומיכלי עץ בני מאות שנים, ובעיקר - דיברתי עם אנשים שחיים את האדמה, את היין ואת כל מה שביניהם.
 

כמו תמיד, לא באתי רק לטעום. באתי להבין. לשמוע על ההיסטוריה – אבל גם לראות לאן פניהם מועדות:

- איך מתמודדים עם שינויי אקלים

- למה יותר ויותר יקבים עוברים לביודינמיקה

- ואיך בתוך המסורת הכי צרפתית שיש – נוצרת תעוזה מחודשת.
 

אז אם בורדו תמיד סקרנה אתכם, או שסתם מתחשק לכם לדעת מה קורה מאחורי השמות הגדולים –
מוזמנים להצטרף למסע שלי, גדה אחר גדה, יקב אחרי יקב 🍷

גדה שמאלית
Les Carmes Haut Briton
Chateau Giscours
Chateau Duzac
Chateau Leoville Poyferre
Chateau Lynch Bage
Chateau Smith Haut Laffite
Chateau Cos d’estournel
Chateau Mouton Rothschild
Chateau Leoville Barton
Chateau Guard la-rose
Chateau Palmer
Chateau Margaux
Chateau Pontet Canet

גדה ימנית
Chateau la Gaffeliere