יקב מישאל - כשהאדמה פוגשת דיוק, תשוקה וענווה

יש רגעים בעולם היין שבהם מעקב אחרי יקב הופך למסע מרתק אחרי הגשמת רעיון ועשייה. אצלי זה התחיל בדצמבר 2023, ביריד יין בקיסריה. שם פגשתי לראשונה את משה אוחנה - ושם הוא כבר לא היה רק כורם שמוכר ענבים לאחרים, אלא גם יינן עם מותג פרטי משלו - היינות של יקב מישאל.

ומאז? מאז אני עוקבת, וחייבת להגיד שאני נהנית מכל רגע.

משה קרא ליקב על שמו השני - מישאל - וזה לא מקרי. יש בזה משהו אישי, חשוף, אמיתי. הוא עשה את הדרך המקצועית הנכונה ביותר: שנים של כורמות בדרום רמת הגולן, עבודה עמוקה עם אדמה וגפנים, לימודי ייננות בתל חי, ואז, רק אז - יצא לדרך עצמאית.

אבל מה שבאמת מרגש לראות הוא לא דווקא נקודת ההתחלה, אלא ההתפתחות.

בביקורי האחרון ביקב בשבוע שעבר, פברואר 2026, ההרגשה הזאת היתה חזקה מתמיד: משה הרבה יותר בטוח בעשייה שלו. הבחירות שלו ברורות יותר, הדיוק חד יותר, האיזון מדויק להפליא. הוא כבר לא מחפש את הקול שלו - הוא מדבר אותו.

הפעם טעמנו יינות שעדיין במיכלים ובחביות. לפני בקבוק. לפני תווית. ושם, במצב הכי חשוף של היינות האלה - רואים שיש כאן יינן שיודע מה הוא עושה. בוודאות.

רשמים מהחבית - הצצה לבצירים שבדרך

כל היינות שטעמנו הם יינות בתהליך. חלק עוד רגע מסיימים ועוברים לבקבוק, בלי נדר, ולחלק יש עוד הרבה מאוד זמן. ואלה הם:

🥂 שנין בלאן 2025 - ללא חביתאף משגע, נקי וחד, אבל עם עומק. תפוח ירוק, הדריות מינימליסטית, פרי שמרגיש טבעי ושלם - בלי תיקוני חומצה. מורכב ועדין בו זמנית. יופי של שנין.

🥂 שרדונה 2025 - עדיין בשלב חיזור, מעט מחוזר וזקוק לשפייה, אבל השלד שם. מי שמכיר את השרדונאים הקודמים של משה יודע למה לצפות – וזה הולך לשם.

🍷 סירה 2024 - הרמוניה בכוס. אדמה, תבלון, דרום הגולן. יין אדמוני, עשיר ומאוזן, עם נוכחות שמורגשת אבל לא מכבידה. סירה עם ביטחון.

🍷 בלנד 2024 - קברנה פרנק, מלבק ודוריף. היורש של גפן אדרת. 40% פרנק, 32% מלבק, 28% דוריף. המלבק החליף את הקברנה סוביניון שהיה בגרסה הקודמת והוא בהחלט נותן כאן את הטון. החומציות גבוהה ומרימה, המבנה מורכב וברור. יין עם אמירה, לחובבי המלבק במיוחד.

🍷 מרסלאן 2025 - תורמוס ההרים. נכנס לחביות לאחרונה ומציג חומר גלם עוצמתי במיוחד. פרי ים תיכוני, תיבול, רמז לציפורן. כרגע צעיר ובועט - אבל הפוטנציאל מרגש מאוד.

🍷 קברנה פרנק 2024 - באף פלפל ירוק חריף, כמעט חלפיניו. בפה - איזון נהדר. ירקרקות מדויקת, רכות מפתיעה, טאנינים מורגשים אך נעימים, וסיומת שמבקשת עוד לגימה. יין לא שגרתי, ואני לגמרי אוהבת את זה.

🍷 דוריף 2025 - עוצמתי וטאני, ישב חצי שנה על משקעי השמרים. כרגע זקוק לאוויר ולזמן, אבל הכוח שם. לגמרי שם.

ענבים, אנשים ומה שביניהם

הביקור ביקב מישאל הוא תמיד שיעור בענווה. משה הוא איש מקסים באמת - כזה שהצניעות שלו נוכחת בכל משפט, בכל תנועה. אבל אל תתבלבלו: מאחורי הענווה הזו עומד יינן שהולך ונהיה חד, מדויק ובטוח יותר מבציר לבציר.

יש כאן שילוב נדיר: כרמים מצוינים בדרום הגולן, ואדם שמכיר אותם לעומק, ושיודע לתרגם את האדמה לבקבוק היין שלכם.

כשיש חומר גלם משובח כל כך - גם בענבים וגם באנשים - הדרך רק מתחילה להיות מעניינת באמת.

משה, תמשיך בדיוק ככה. אני אמשיך לעקוב וללוות, ואני כבר מחכה לבקבוקים הבאים. לחיים! 🍷🥂